נתחיל בשאלה קצרה ורגע לפני שעונים עליה כדאי להכין בצד כוס מים קרים:
איזה מבין ארבעת המשפטים הבאים נראה לך הכי נכון:
1. רמת האינטליגנציה שלנו היא דבר בסיסי מאד שאי אפשר כמעט לשנותו.
2. אנו יכולים ללמוד דברים חדשים, אבל אי אפשר לשנות הרבה את רמת האינטליגנציה שלנו.
3. לא משנה כמה אינטליגנציה יש לנו תמיד ניתן לשנות אותה די הרבה.
4. אנו תמיד יכולים לשנות משמעותית את רמת האינטליגנציה שלנו.
פרופסור קרול דואק מאוניברסיטת סטנפורד אומרת שלתשובה שלך לשאלה הקצרה הזו יש השפעה עצומה על ההצלחה בחיים ובעסקים, הבריאות הרגשית והפיזית, ואפילו על מערכות היחסים החברתיות. פרופסור דואק היא אחת החוקרות המובילות בעולם בפסיכולוגיה התפתחותית של האישיות ושל המוטיבציה, ובשאלה שלמעלה, היא השקיעה מעל 40 שנות מחקר.
בתשובה שבחרת מסתתרת התיאוריה הפרטית שלך על הדרך שבה מתנהל העולם. כן. בדיוק כך.
(עכשיו כדאי ללגום מהמים).
אם שני המשפטים הראשונים נראו לך נכונים יותר מאשר שני המשפטים האחרונים, פרופסור דואק טוענת שיש לך נטייה למנטליות של קביעות.
אם תגובתך היתה הפוכה – כלומר שני המשפטים האחרונים נראו לך יותר נכונים מאשר שני הראשונים, סימן שהנטייה שלך היא למנטליות של צמיחה.
מנטליות של צמיחה נשענת על האמונה הפנימית החזקה שאנחנו באמת ובתמים יכולים להשתנות. כן, אפילו להפוך לאינטליגנטיים יותר, אם יינתנו לנו ההזדמנויות המתאימות והתמיכה הנחוצה. מנגד, יש כאלה שחושבים שאנחנו אמנם יכולים ללמוד מיומנויות כמו רכיבה על אופניים, שחיה, או מקצוע, אך שום אימון או הכשרה לא יוכלו לשנות את היכולת שלנו ללמוד מיומנויות, כלומר את הכישרון שלנו.
מה שמפתיע הוא שמסתבר שמנטליות של קביעות נפוצה יותר בקרב אנשים החושבים על עצמם ככישרוניים, וזו בעיה מאד רצינית.
מדוע?
מכיוון שמוכשרים ככל שנהיה, במוקדם או במאוחר ניתקל במכשול כלשהו. אין דרך שאין בה מכשולים ואז מנטליות של קביעות הופכת למחסום אדיר, כי איתה אנו נוטים לפרש את המכשולים כראייה לכך, שלמרות הכל והכישרון, כנראה שאין לנו את מה שדרוש כדי להצליח. כנראה שבסוף אנו לא מספיק טובים ולא משנה אם המכשול הוא ציון נמוך או נכשל, מכתב דחיה, חוסר הערכה או ביקורת בעבודה.
מנטליות של קביעות ביחס ליכולותינו מובילה להסברים פסימיים של חוויות לא נעימות, והסברים אלו מובילים לכניעה נוכח האתגרים, ויתור מראש, או להימנעות מהם.
לעומת זאת מנטליות של צמיחה מובילה להסברים אופטימיים של חוויות לא נעימות, שמובילים להתמדה ולהתמודדות עם אתגרים חדשים וזה מה שהופך אותנו לחזקים יותר.
במילים אחרות כדי שיהיה בהיר:
אנשים בעלי מנטליות צמיחה נוטים לפרש מכשולים וחוויות לא נעימות כתקלות, כאירועים אקראיים זמניים, ולא משהו קבוע, ולא משהו נגדי באופן אישי, וזה בדיוק הפוך מדרך הפרשנות של אנשי מנטליות הקביעות.
הבשורה הטובה היא שאפשר להשתנות ואפשר להפוך מנטליות של קביעות למנטליות של צמיחה. הן לגבי עצמנו כאנשי עסקים וכמנהלים, הם לגבי העובדים שלנו (ובטוח גם לגבי הילדים שלנו).
בתחום התפתחות המוח בכל פעם שאנו דוחפים את עצמנו מחוץ לאזור הנוחות שלנו, למשל כדי ללמוד משהו חדש וקשה, הנוירונים במוח שלנו יכולים ליצור קשרים חדשים וחזקים יותר, שבטווח הארוך יהפכו אותנו לחכמים יותר, מצליחים יותר וחזקים יותר בתחום המנטאלי.
יכולות ניתן לפתח וצמיחה היא עניין של צורת חשיבה.
כמנהלים, עלינו להקפיד ללמד ולהטמיע מנטליות של צמיחה.
איך עושים זאת?
הסוד הוא להשקיע יותר בתהליך, ולא בתוצאות.
מתגמלים מאמץ במקום לתגמל כישרון.
תתגמלו תהליך ותקבלו יותר מאמץ, יותר אסטרטגיות ויותר מעורבות, לאורך פרקי זמן ארוכים יותר,
ויותר התמדה. תפתחו יכולות התמודדות לעומק, תאפשרו לעבד את הטעות, ללמוד ממנה ולתקן אותה. תשנו לגמרי את המשמעות של מאמץ וקושי מהבסיס.
פרופסור דואק אומרת שמאמץ וקושי יכולים לגרום לאנשים להרגיש טיפשים, לרצות לוותר, להיכנע ולהרים ידיים, ברגע שמוסיפים למשוואה את אפשרות הציון: "נכשל!". מנגד, בצורת החשיבה של הגדילה, כדי לפתח מנטליות צמיחה, אין דבר כזה "נכשל!".
יש רק "עדיין לא…". כל ההמצאות הגדולות בעולם נוצרו במסלול של "עדיין לא".
ציון נכשל גורם למחשבות הבאות: אני כלום, אני בשום מקום, אני לא יוצלח.
מנגד, ציון "עדיין לא" יוצר את המחשבות העצמיות הבאות: אני על עקומת למידה, יש לי מסלול אל העתיד שיוצר כוח התמדה ובהמשך אצליח לפתור את זה.
צמד המילים "עדיין לא" נותן יותר ביטחון, יותר מוטיבציה, מפתח מנטליות צמיחה והרגלים של הצלחה.
אלברט איינשטיין היטיב לנסח זאת במשפט "כל האנשים הם מוצלחים. אבל אם ימדדו הצלחה של דג לפי יכולתו לטפס על עץ, הוא יחשוב שהוא כישלון.
קדימה, זרקו את אפשרות הכישלון הצידה, תתחברו למנטליות הצמיחה, ואז ההצלחה היא רק עניין של מיקוד, זמן ומאמץ.
מורה הדרך הנכון אמנם יכול לקצר את הדרך ולחסוך הרבה, כולל חלק מהסבל המיותר, אך כמאמר הפתגם העתיק: "כשהתלמיד מוכן, המורה הנכון יופיע", והמוכנות הזו מתחילה באימוץ מנטליות צמיחה, שאומרת שאנחנו באמת מאמינים בזה שאנחנו יכולים להשתנות.
