כמה עולה מטרה?

אם היינו בעסקי החקלאות, זה היה מאד ברור:

קודם מעבדים אדמה ריקה שאין בה שום דבר מיוחד (לפחות כך זה נראה לעין).

אח"כ טומנים זרעים ומכסים טוב טוב באדמה "רגילה".

וכעת, למתבונן מהצד נגלית תמונה "הזויה":

"משוגע" מבזבז מים יקרים על אדמה ריקה לחלוטין, וזה לא מספיק לו.

המשוגע גם מבזבז זמן כדי להתעסק עם האדמה חסרת התכלית הזאת לפחות אחת לשבוע, 

ואין לו שום השפעה על חסדי שמיים וטבע.

לא סתם נאמר על "המשוגעים" האלו "הזורעים בדמעה".

כשאנו עוברים לעולם העסקי, רק סוג אחד של אנשים, מוכנים להסתכן "ולקבור כסף טוב" תחת אדמה ריקה.

כן, רק "משוגעים" (שודדי ים לא נחשב).

בצמיחת עסקים, אפשר לבחון כל הוצאה כספית באחת משלוש דרכים:

גחמה – כסף שיוצא ללא תכנון עתידי.

השקעה – כסף שיוצא מתוך תכנון עתידי.

ומטרה – כסף שיוצא ישירות כדי לקנות מטרה ספציפית.

במילים אחרות, אני יכול להוציא כסף כדי לספק גחמה או צורך רגשי, כמו לקנות שוקולד אחרי שמישהו עצבן אותי, רכב חדש למען ה"שופוני", או לצאת לסקי רק כי כולם נוסעים.

אני יכול להוציא כסף עכשיו כדי לבנות משהו עתידי, כמו לקנות קורס מקצועי, לשכור מאמן כושר או יועץ עסקי, או להעסיק עובדים.

ואני יכול להוציא כסף טוב כדי לקנות בו מטרה לא מוחשית כמו יצירת מחוייבות פנימית, בניית מוטיבציה או קבלת השראה.

אני משקיע בכנסים מקצועיים יקרים כאלו בדיוק משתי הסיבות של השקעה וקניית מטרה. גם כדי לרכוש ידע, כלים חדשים ולהתפתח מקצועית, וגם כדי לקבל השראה, להניע מוטיבציה עצמית וליצור לעצמי מחוייבות אמיתית לעשייה ולהחזר השקעה יוצא דופן.

בנוסף, בכנסים כאלו אפשר למצוא רק את "המשוגעים" האלו, שמשקיעים בעצמם ובצמיחתם.

שתי נקודות מחשבה לסיום:

הראשונה – מי שהמילה "בזבוז" מתגנבת לו למחשבה, חשוב להבין שבזבוז היא לא מילה עסקית, אלא מילת ביקורת מהשורש "בז".וביקורת היא תמיד סימן לתסכול פנימי.

השניה – אם נחבר את הנושא לחג הפסח המתקרב, באביב תמיד מתחילה צמיחה.

אם נהפוך את אותיות השורש צ מ ח, נקבל גם את מסר החג וגם את המסר העסקי:

ח מ צ

מי שלא משקיע בצמיחה, יקבל תמיד את הצד השני של המטבע שהוא ההחמצה, החמיצות והקלקול כתוצאה מתהליך ההתססה.

וברוח הפסח והאביב אני מאחל לכם רק צמיחה.