האם חדי קרן באמת קיימים?

בואו נתחיל מההתחלה.

ב 2007, שני בוגרי תואר בעיצוב בני 27, בריאן צ'סקי וג'ו גביה, עברו לסן פרנסיסקו והתקשו בתשלום שכר הדירה היקר. בדיוק עמד להתקיים בעיר כנס עיצוב וכל המלונות היו בתפוסה מלאה.

בשילוב הלחץ המעיק של שכר הדירה וההזדמנות שנקרתה בדרכם, בתוך יום הקימו אתר אינטרנט: airbedandbreakfast.com, קנו 3 מזרנים מתנפחים לסלון והציעו אותם להשכרה, לבאי הכנס, ב 80$ ללילה, כולל ארוחת בוקר (של השפים צ'סקי וגביה).

אחרי 6 ימים, ישנו אצלם בסלון הודי בן 30, גברת מבוסטון בת 35 ואב לארבעה בן 45 מיוטה.

כך נולדה חברת Airbnb לתוך שוק קיים, רווי מתחרים ותוך זמן קצר עקפה את כולם בסיבוב.

בעולם הסטרטאפים קיימים חדי קרן. Unicorn הוא כינוי לחברת סטרטאפ המגיע לשווי של מיליארד $ תוך זמן קצר.

אז איך הם עשו את זה?

התשובה נמצאת בשני עולמות שונים.

העולם הראשון הוא העולם עתיק היומין והתמידי של צמיחה אישית ועסקית ואפשר לסכם אותו במשפט אחד: "עסק אף פעם אינו יכול לגדול מעבר למידה הפנימית של בעליו או מנהליו". או במילים אחרות חיוביות, החברה מ Airbnb גדלו בהתאמה למידה הפנימית שלהם.

זה שלהם, ואי אפשר לקחת את זה מהם, גם לא המתחרים המבוססים שהיו שם לפניהם. ולמי שסקרן לגבי עולם צמיחה זה, אפשר בהחלט להגדיל את "המידה הפנימית" של בעלים, יזמים ומנהלים ובכך לחולל צמיחה יוצאת דופן בכל בעסק שבאמת רוצה לצמוח, אבל נרחיב על זה בהזדמנות אחרת.

העולם השני, נפרש בצורה מרתקת בספרה של לייג' גלגהר מהמגזין " Fortune The Airbnb Story ".

גלגהר עונה בצורה מבריקה לשאלה הכל כך מתבקשת:

איך יכול להיות ש 3 חברה צעירים בשוק קיים ותחרותי, ממחזרים רעיון ישן ומנצחים את כולם?

כדי לקבל את מה שגלגהר טוענת רצוי קודם כל להכיר ו"להבין" את "דור ה Y",אותם "Millennials" כפי שהם מכונים באנגלית. החברה מ Airbnb הצליחו בגלל שהם דור Y וזו צורת החשיבה שלהם, וחוץ מזה דור ה Y גם עזרו להם לפרוץ קדימה.

סיפור ההצלחה יוצא הדופן של Airbnb מגלם את סיפורה של הכלכלה החדשה, וכולל את כל ביטויי המפתח הרלוונטיים:

כלכלה שיתופית

חווית משתמש

פשטות ושימושיות

ויזואליות

טכנולוגיה משבשת (disruptive)

חוכמת ההמונים

ובעיקר את זה שאתה לא צריך להמציא את הגלגל כדי לכבוש את העולם החדש

אם נמקד את הסיבות להצלחה נמצא שם את הנקודות הבאות:

2 מתוך 3 המייסדים באו מעולם העיצוב. הם ראו אחרת, חשבו אחרת, ולכן הצליחו ליצור מוצר נוח, זורם וכייפי יותר לשימוש. הם חשבו חווית משתמש בכל רגע נתון, הכל ויזואלי יותר, חכם וידידותי יותר, כולל הפרופילים של המשכירים ואימות המידע לגביהם, חוות הדעת של המתארחים, אופן וקלות התשלום, וכולל זה שמהרגע הראשון הם שלחו צלמים מקצועיים, על חשבונם, לצלם עבור כל מי שרצה להשכיר.

הם גם הבינו טוב יותר את העולם החברתי החדש שבו אנשים מחפשים אותנטיות, לחוות מקומות חדשים דרך המקומיים, לגוון, להסתקרן ולטעום, ובכלל זה לישון בשכונות הרגילות במרכזי הערים, ולא רק בכפר או בטבע.

ואחרון חביב שהוא אולי אחד הדברים הכי חזקים ומעניינים, היה זה שהם אפשרו לכל אחד להיות "טייקון נדל"ן". עד Airbnb הזכות לעשות כסף מנדל"ן היתה שמורה למבוגרים המכובדים והמבוססים, עם הכסף ועם האפשרות להתחייב למשכנתא.

פתאום באו 3 חברה מגניבים ורמזו להמוני המוכשרים של דור Y את מה שהם אהבו לשמוע: Fuck the city regulators and landlords ובואו לעשות כסף מנדל"ן, גם אם כל מה שיש לכם זה חוזה שכירות לשנה, מכולה, מזרן בסלון, או אפילו בית על העץ.

3 חברה מוכשרים חוו קושי אמיתי, חשבו יצירתית, זיהו את ההזדמנות ויצרו עולם חדש מתוך הקיים.

פרופ' ארון סונדררג'אן מ NYU היטיב לנסח את העיקרון הזה בספרו על הכלכלה השיתופית:

"בכלכלה השיתופית החדשה, הרעיונות עצמם, אינם חייבים להיות חדשים".