האם אנחנו באמת מבינים כסף?

תודו שזה לא הגיוני.

כלומר, עובדתית זו התוצאה – אין חובות בעיירה, ועדיין המוח שלנו מתקשה להאמין זה אפשרי.

[בסוגריים, בלי קשר למאמר, תחשבו על הרעיון הבא: ישראל דומה לעיירה הזאת – לפי כלכליסט 80% מהישראלים נמצאים במינוס כרוני. כך שאם אנחנו דומים לעיירה בסיפור, כנראה שקיימת דרך להוציא את רוב הישראלים מהחובות האלו, אם חושבים יצירתית-אסטרטגית.]

כשערכתי את התחקיר לניוזלטר הזה, שאלתי בעלי עסקים אילו שאלות מהותיות יש להם על "כסף". שתי שאלות חזרו על עצמן:

· איך נפטרים מהמחשבה שבשביל כסף חייבים לעבוד קשה מאד?

· איך 'מפצחים' נושא כמו "מיגנוט כסף" או "כסף נמשך לכסף"?

אז מה הדבר הראשון שכדאי להבין לגבי כסף? שהוא מערכת יחסים.

אנחנו מנהלים מערכת יחסים עם המושג הזה "כסף", בצורה לא מודעת. מערכת היחסים הזו נוצרה איפשהו:

יש דברים שעיצבו אותה, יש דברים שהשפיעו עליה. וכמו כל מערכת יחסים – אפשר לבחור לשנות אותה. המפתח לשינוי טמון קודם כל בהבנה שמדובר במערכת יחסים, ולא בשום דבר אחר.

בואו נצלול פנימה.

כל אחד מאיתנו מנהל מערכת יחסים אישית, פרטית עם מושג ה'כסף'. הבסיס למערכת היחסים הזאת מורכב מדברים שנספגו בנו, נצרבו והוטמעו בנו – רובם בילדות. חלק גדול מהבסיס הזה מורכב מדברים שהפכו להיות חלק מאיתנו – למרות שהם לא שייכים לנו. הם משהו שנדבק בנו בדרך, הצטרף אלינו – אבל במקור הוא לא שלנו.

כתוצאה מהתהליך הזה נוצרו אמונות, תבניות-חשיבה והרגלים, שכיום מנהלים את מערכת היחסים הזאת. הכוונה היא, בצורה מאוד פשוטה, שכל אחד מאיתנו הגיע לעולם עם כישורים, אמונות-בסיס ויכולות מסוימות, ועל זה נוספה עוד שכבה. והשכבה הזאת מנהלת כיום את מערכת היחסים שלנו עם כסף. בסופו של דבר, היא הופכת להיות סוג של נבואה שמגשימה את עצמה.

אחת הבעיות שיש לנו במערכת היחסים הזאת עם כסף, היא שאנחנו חושבים שכסף הוא משאב מוגבל. זה בכלל לא נכון. האמת היא שכסף הוא תוצאה ללא גבולות.

למה אני מתכוון? עד שביל גייטס נהיה האיש העשיר בעולם, היה מישהו אחר, קצת פחות עשיר. ואז הגיע גייטס והוכיח שיש לו יותר, ואחרי גייטס בא מישהו אחר…

רוצים לבדוק אותי? בדיוק השבוע התפרסם בדמרקר דירוג 121 המיליארדרים הישראלים.

ואני מצטט: "מספרם של הישראלים שהונם האישי או המשפחתי גדול ממיליארד דולר, הוא כיום גדול פי 15 משהיה כשהתחלנו לפרסם את דירוג 500 עשירי ישראל, ב-2003."

(הכתבה כאן: https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.8921918?v=BAD2EFE924332E742BB2B962B5709BD3 )

כסף הוא לא משאב – הוא תוצאה, ואין לה שום גבולות. הגבולות היחידים הם בראש שלנו, והם נצרבו בנו לאורך הדרך…

עכשיו, אפשר להגיע לבעיה האמיתית שיש לנו עם כסף: מערכת היחסים שלנו עם כסף מנוהלת על פי אמונות של אחרים, לא שלנו.

מכירים אמירות כמו 'אתה רוצה כסף – לך לעבוד'? 'בזיעת אפך תאכל לחם?' יש הרבה אנשים שצרבו להם במוח שאם אני לא סובל – אני לא יכול להרוויח כסף, שכסף וזיעה חייבים ללכת יחד.

ויש כאלו שגדלו בעולם האמונות של 'כסף מלוכלך'. 'אנשים ישרים לא יכולים לעשות כסף' 'רק רמאים מרוויחים הרבה כסף' 'אנחנו אנשים צנועים עם ערכים'. זוכרים את האיורים של הגביר בעיירה, תמיד שמן עם מבט חמדני בעיניים?

זה גם מגיע עמוק יותר, לעולם של הערכה עצמית. 'האם מגיע לי?' או האם אני ראוי/ה?' כן, כסף קשור ישירות להערכה עצמית. חוסר כסף = חוסר הערכה עצמית, בצורה כזאת או אחרת.

בנינו עם 'כסף' מערכת יחסים שהיא לא שלנו, בחלקה. היא קשורה לסביבה, להורים שלנו, למצוקות שלהם, לדור שלהם. אני למשל גדלתי בבית שבו המילה 'עצמאי' הייתה מילת גנאי. ספגתי את זה שאסור להיות עצמאי, שצריך עבודה יציבה עם פנסיה קבועה, ומי שהולך להיות עצמאי הוא 'משוגע' שמסכן את עתידו.

כל אחד ומערכת היחסים הפרטית שלו. ואם זו מערכת יחסים, שעוצבה בילדות על בסיס אמונות של אחרים, זה אומר שני דברים:

· היא לא נכונה עבורי ב 100%,

· היא ניתנת לשינוי ב 100%.

המאמץ הוא לבנות מערכת יחסים אחרת, מערכת יחסים חדשה, נקייה מפחדים ואמונות של אחרים.

מערכת יחסים לא משתנה ברגע, ועם זאת היא ברת-שינוי. היא דורשת עבודה עצמית, שינוי נקודת מבט, דורשת תהליך, כי זה לא יקרה בן לילה.

בהחלט אפשרי, אבל יש לזה תנאי מקדים אחד:

צריך קודם כל להאמין שאפשר.

כלומר, לא מספיק רק להאמין (ולהתיישב ישיבה מזרחית, עם ערימת ספרי אבא עשיר והסוד) אך בלעדי זה מערכת היחסים לא תשתנה.

אשתף אתכם במשהו שישמע מאד פשטני: תארו לכם את ה'אישיות' שלנו, את הנפש והמוח,

כמכונה שיש לה שתי יחידות:

· חלק אחד שמאמין,

· וחלק שני שתפקידו להוכיח את האמונה, במציאות חיינו.

זה מאוד פשטני, אבל זה די ככה בחיים. אם רוצים לדעת במה אדם מאמין מספיק להסתכל על מציאות חייו הנוכחית. היא שיקוף של האמונות הפנימיות. כל שינוי, מתחיל בשינוי האמונות הנסתרות הפנימיות, כדי שהחלק השני של 'המכונה' יתחיל לעבוד לכיוון הנכון.

באחת הדוגמאות היותר מורכבות לאמונות הללו נתקלתי לפני כמה שנים, כשנקראתי לסייע לעסק גדול, שלמרות שהיה מאד רווחי על הנייר, בעלי העסק לא נהנו מכל הכסף הזה. תוך כדי התהליך התברר לי שלפני ניסו לחולל שינוי בעסק כמה יועצים פיננסיים מנוסים, ללא הצלחה.

לאחר תקופה של היכרות, מיפוי ובעיקר בניית מערכת יחסי אמון, יכולתי לזהות את המנגנון הנסתר.

שילוב של מערכת יחסים פיננסית ופסיכולוגית, שהתחילה מאמונה פנימית עמוקה, שהגיעה מההורים שייסדו את העסק, ושיבשה את העבודה הנכונה גם מול הלקוחות וגם מול הבנקים. אמונה, שאם נדרוש מהלקוחות את מה שמגיע לנו, ובזמן, הם יעזבו אותנו, ילכו למתחרים, ואנחנו נישאר בלי כלום. אמונה אחת, ששיבשה עסק רווחי עם פוטנציאל.

לקח זמן לפצח את המנגנון המורכב הזה, ולמפות את כל ההשלכות, אך ברגע שהמנגנון כולו היה ברור, תהליך ההבראה היה מהיר. לא רק שהכסף סופסוף התחיל להצטבר בעסק, במקביל נוצרה צמיחה יוצאת דופן שהגיעה מלקוחות חדשים. (זוכרים את החלק "המוכיח" שתמיד עובד ברקע?)

בכל תהליך צמיחה והגדלת הרווחים בעסק, בראש ובראשונה צריכים לזהות את האמונות הנסתרות, שמנהלות, בצורה לא מודעת, את המערכת המורכבת הזאת, שהיא בעצם מערכת יחסים שאנחנו מנהלים עם המושג 'כסף'.

כשמבינים את זה, מושגים כמו 'כסף תמיד נמשך לכסף' או 'למגנט כסף' הופכים פתאום לבהירים הרבה יותר ויכולים לעבור ממחלקת ה'מדע בדיוני' או 'שטויות רוחניות' לשינויים אמיתיים ויציבים בחיים.