עובד ותיק בחברה גדולה ומצליחה, מבקש פגישה עם הבוס.
"אני עובד בחברה שלך הרבה שנים, אני מסור, עובד קשה ומשקיע, ואני חושב שסוף סוף מגיעה לי העלאה בשכר" אומר העובד.
"אתה יודע מה?" עונה הבוס "מתאים לי. ממחר אתה מקבל רכב עם נהג צמוד, יאכטה, שכר של מיליון $ בחודש, וחודשיים חופשה כל שנה – בחו"ל!"
"אתה צוחק עלי?" שואל העובד
"אתה התחלת…" עונה לו הבוס
אחת הדילמות הכי קשות שמטרידה מנכ"לים ומנהלים (בייחוד אלו הערכיים והאנושיים), היא איך מקבלים החלטה עסקית נכונה, בשאלת המשך ההעסקה או הפיטורים של עובד טוב, נאמן ומסור, שנמצא בתפקיד "ביניים" או "מעבר".
כלומר כזה או כזו, שאנחנו מצד אחד רוצים אותם, מצד שני עלות השכר לא מבוטלת, מצד שלישי הם בתפקיד לא מדויק מבחינת העסק, ומצד רביעי אנחנו רוצים גם להתחשב בהם.
האמת, שיש לזה פתרון עסקי מהיר וחכם, בצורת כלי ניהולי לקבלת החלטות עסקיות נכונות. השבוע, בייעוץ לחברה פורצת דרך, עלתה השאלה הזאת לשולחן.
הסיטואציה – חברה מצליחה וצומחת במהירות, שני מנכ"לים משותפים מאד מוכשרים שבתוך 3 ומשהו שנים, הפכו משני יזמים חרוצים למנהלים שצריכים לנהל 30 עובדים בשוק דינמי ותחרותי מאד, עם צמיחה יוצאת דופן, הצלחה עסקית גדולה ודילמות של מנכ"לים מנוסים.
ויש עובדת מסורה אחת שכבר נמצאת בחברה שנתיים, מאד אמינה ואחראית ומאפשרת שקט נפשי. אין לה תפקיד לגמרי מוגדר ויש לה שכר גבוה + רכב. לפעמים "סותמת חורים", לפעמים מבצעת פרויקטים, לפעמים מטפלת בכספים, או "בשליחויות אמון" אחרות, ובעיקר מורידה עומס משני המנכ"לים ואפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות.
ושני המנכ"לים הצעירים שוברים את הראש בהתלבטות העסקית.
היא מורידה מהם עומס, החברה מתפתחת במהירות האור ובטוח מחר נצטרך עוד אנשים, אבל העלות לא מבוטלת וכרגע התפקיד לא מדויק.
האמת שזו דילמה אנושית לא פשוטה, כי פיטורי עובדים תמיד היו ותמיד יהיו "דיני נפשות".
יחד עם זאת במישור העסקי – ניהולי יש לזה פתרון מהיר.
רגע לפני הצגת הכלי לפתרון בואו נסתכל איך הגדלנו את הבעיה:
בגלל שלא נעים לנו (ועומס ולחץ הרי יש עלינו כל הזמן), אנחנו עושים "סלט" מכל רכיבי ההחלטה, לא מצליחים לחשוב בבהירות ולכן לא יכולים לקבל החלטה פרקטית.
מה עושים?
משתמשים בכלי שאני קורא לו "משולש ההחלטות הטובות" שמאפשר יצירת בהירות ניהולית – עסקית במהירות.
בעצם, מקבלים 3 החלטות נפרדות לחלוטין, עסקית, ערכית ואישית, מבלי לערב אחת בשנייה:
ההחלטה הראשונה – ההחלטה העסקית:
בראיית טובת העסק – מהו התפקיד שאנחנו כרגע צריכים בעסק, כלומר הגדרת התפקיד ועלות המעביד, (בלי שום קשר לאדם כזה או אחר). נקודה.
ההחלטה השנייה – ההחלטה הערכית:
בראיית טובת העובד – במה אני רוצה להתחשב. מהם הערכים ומידת האנושיות שאני רוצה לבטא בסיטואציה. נקודה.
ההחלטה השלישית – ההחלטה האישית:
בראיית טובתי האישית, כבעלים או כמנכ"ל מה וכמה מתאים לי להשקיע באותו עובד כדי לשפר את איכות חיי. נקודה.
זה הכל.
מקבלים 3 החלטות ניהוליות נפרדות בשיטה שמפרידה עיקר מטפל, עוצרת את סלט המחשבות, ומייצרת את הבהירות העסקית שמאפשרת לך לקבל החלטה מהירה, כמנהל יעיל ופרקטי, ולהמשיך לצמוח בדרך העסקית הנכונה.